הנה עוד אפשרות לשרוד יום שלם באוגוסט: תנו לילדים להשתעמם בלי שאתם מתערבים. "היום," תגידו להם, "אבא ואמא לא מקפיצים לשום מקום, לא לוקחים לסרט, לא לים, ולא לקניון." תנו להם להרגיש איך הזמן מתרוקן ומתפנה פתאם "מקום" שאותו הם נאלצים למלא בכוחות עצמם.
זאת יכולה להיות חוויה חשובה מבחינה התפתחותית. השעמום הוא אמנם רגש לא נעים שכולל תחושת מיאוס מכך ש- "אין מה לעשות", אבל הוא מורכב גם מדחף בריא למלא את הריקנות. בדיוק מסיבה זו הוא מהווה מניע חזק לפעולה ויכול לאתגר את הילדים למצוא לעצמם משהו שיתפוס אותם וידבר אליהם. נכון, חלק יעבירו שעות של בטלה על הספה, ילכו עשר פעמים למטבח, יפתחו ויסגרו מקרר וארונות, ידליקו ויכבו את כל המסכים בבית, יגידו "אוף משעמם" ויקטרו. אבל בסוף הם יבינו שזה לא אסון להיות משועמם ורק צריך למצוא משהו חדש שאתה נהנה לעשות. חלק יצליחו בכך ויחוו את הטעם המתוק של אוטונומיה ויוזמה שמהוות נדבך חשוב בהתפתחות האישיות.
תקשיבו לבעלי נסיון: בשנה שעברה פרסמה אשת הרדיו האמריקאית מנוש זומורודי את מסקנות פרוייקט השעמום-העצמי שלה שבו גילתה איך דווקא כשהיא משועממת נורא באים לה פתאם רעיונות מבריקים לראש. תנו לילדים להשתעמם יום שלם באוגוסט. התוצאה עשויה להפתיע גם אתכם וגם אותם.
